דלג לתוכן

לא ביוגרפיה. סיפור.

איך זיכרון טעם ממיאמי הפך למעבדה של חומר גלם חריף — על מרפסת בתל אביב.

01

מיאמי

חזרתי ממסע עם זיכרון אחד שלא הצלחתי להוריד מהראש — טעם שלא ידעתי לקרוא בשם. רק ידעתי שאני חייב לשחזר אותו.

02

המרפסת

הכול התחיל בעציץ אחד על מרפסת בתל אביב. פלפל אחד הפך לשניים, שניים לעשרה, והמרפסת הפכה למעבדה.

03

הכשל

לקח שלוש שנים להבין שזה לא תחביב. כל פלפל מגיב אחרת לחום. כל סוכר מאזן חריפות אחרת. נכשלתי בעשרות גרסאות לפני שהבנתי.

04

הדיוק

בישול איטי או מהיר. סינון או חיתוך גס. הרכב או טוהר. במעבדה הזו צמח קטלוג מתכונים — כל אחד ממוספר, כל אחד עבר עשרות גרסאות.

05

חומר גלם

הבנתי שזה לא עוד ממרח. זה חומר גלם — אבן הפינה של המנה שלך. וזה מה שאנחנו עושים: לא מבטיחים שתאהב. מבטיחים שלא תשכח.

חומר הגלם

מהסיפור לצנצנת

הגרסה ששרדה את כל הכישלונות. ריבת בטטה ורוזמרין #01 — חומר הגלם הראשון שיצא מהמעבדה.

לקולקציה
המעבדה

מהמעבדה לצלחת

כל מתכון עבר עשרות גרסאות. ככה משתמשים בחומר הגלם.

לכל המתכונים

לא מבטיחים שתאהב. מבטיחים שלא תשכח.